איך הלקוחות תופסים אותך? יצא לי להיפגש עם קבוצה של נשים עצמאיות כולן נשים שהכירו זו את זו רק באופן וירטואלי כנהוג בדורינו בלעז' – קבוצת מייל אבל מעולם לא ראינו זו את זו בפועל. כשסופסוף התארגן לו מפגש בין החברות הוירטואליות, שמתי לב למשהו מאד מעניין. כל אחת שהציגה את עצמה "שלום אני מיכל חנצ'ינסקי "ואני מעצבת פנים אלופה" "ואני רחלי זרובבלוביץ ואני מפעילה בג'ימבורי ותנועה" מייד הנהנו כולן בראשן "אהה את זאת עם החתימת מייל עם המנורת עמוד והספה הירוקה" "וזאת עם הכדור הקופצני הורוד והאנרגטי וזאת הרו"ח הרשמית הזאת עם הלוגו המהוקצע ומכובד… וזאת… וזאת…גם מי שלא ציינה את זה ראית בפירוש שזה עובר לה בראש. והמח מעביר את הבנאדם המוחשי ל"מגירה המסוימת במוח" שכבר הכנו מראש לאותו אדם, מגירה שבנינו בהשפעת הרושם הוירטואלי שעשה עלינו המראה החיצוני, המיתוג ואופן הפירסום. כשאנחנו פוגשים בעסק אמיתי אחרי שהכרנו אותו מרחוק-דרך הפרסום, אנחנו מנסים להשוות, ולהרגיש האם מה ש"למדנו" -להכיר עד היום על המותג הזה-זה מה שנראה בשטח?ואם יש פער בין התדמית שהכרנו לבין מה שהעסק באמת מציג- קשה לנו עם זה.הרושם הזה הוא כ"כ חזק שגם אם נפגוש את האדם שמאחוריו יהיה קשה להתנתק ממנו.. לדוג' פגשתי באותו כנס בעלת עסק עם פיתוח ורעיון מדהים, משקיענית, שסיפרה שלוקחת על כל מוצר עשרות אלפים. אבל אני הכרתי אותה עוד מלפני, דרך המייל בלבד, וממה שראיתי- היא הסתובבה ללא מיתוג מכובד, והחתימת מייל שלה… אהמממ נגזרה מאיזו מודעה שהיא פעם עשתה. גם כאשר התוודעתי להיקף העסק שלה,היה לי קשה להשתחרר מהרושם החובבני הקודם שהנראות החיצונית הלקויה שלה עשתה עלי. אנחנו אנשים חזותיים מאד! מה זה נקרא? אנחנו זוכרים בעיקר מה ראינו. והרבה פחות מה קראנו דיברנו שמענו וכו וכו ולכן עלינו לנצל את התכונה האנושית הזו. ולתת ללקוחות פוטנציאליים להבין עלינו מה שחשוב לנו שיבינו. |